רכיבה ראשונה - עברית

פעם היו אופנועי אנדורו וזהו (זה לא נכון, אבל נגיד שכן). היו גם כאלו מוזרים שרכבו אנדורו על אופנועי מוטוקרוס, אבל הם היו אאוטסיידרים (גם זה לא ממש נכון אבל גם פה נגיד שכן, פ'סדר?). לאט לאט האופנועים צמחו ועלו למרומים שרק נפילים צפון אירופאיים מרגישים עליהם באמת בנוח.

ותמיד היו את אלו שרצו אחרת, אנחנו נמוכי הקומה ורעבי האנדורו הטכני. יותר טריאלי, יותר קטן, יותר קל ויותר פשוט. אבל בעיקר יותר נמוך בבקשה...זר בעל רום קומה של 1.75 ומעלה לא יבין זאת.

ב2012 באו קטמ והציאו את הפרירייד 350. אופנוע קטן (זעיר כמעט), חלש, בעל מתלים ובלמים מאוד בסיסיים וגובה מושב הגיוני. אבל האופנוע (שלא שווק מעולם בארה"ב) לא הצליח לתפוס לעצמו יותר מקומץ רוכבים. למה? הוא היה חלש ועם מנוע שלא אוהב להאיץ מהר (מה שנתן לו יכולות פנומנאליות בעליות קשות), רך מדי וגם די מסובך לאחזקה עם מבנה שמקשה מאוד על חיטוט בקרביו. לא תפס, מה לעשות.

בסוף 2013 קטמ הוציאו את גרסאת הדו"פ של הפרירייד ופה זו כבר היתה קליעה יותר טובה למטרה ואלפי רוכבים נשבו בקסמו של האופנוע הזעיר וקל המשקל הזה. הפרירייד 250 היה בעצם אופנוע שנבנה מבסיס עם סממני טריאל (מנוע ללא שסתום כוח, בלמים קטנים) והוסב לאנדורו עם מושב, מיכל דלק גדול, מתלים ארוכי מהלך ועוד שינויים כאלו ואחרים שמתאימים אותו יותר לרכיבת אנדורו. כמו השרקו איקס רייד רק עשוי הרבה יותר נכון ואיכותי.

 ב2015 בטא (יצרן שמתמחה דווקא באופנוע טריאל) החליטו שהם תוקפים את הנישה גם כן, רק מכיוון שונה - מהאנדורו "למטה". בעוד קטמ הלכו ו"אינדרו" אופנוע טריאל, בטא הלכו ופישטו את אופנועי האנדורו שלהם. הם הקטינו את שלדת הRR300 בכ15% אבל השאירו את הבלמים כמות שהם. המתלים הם פשוטים יותר מתוצרת OLLE כאשר במזלג יש רק כיוון בסיסי של עומס קפיץ (בצד ימין בלבד) ושיכוך החזרה (בצד שמאל בלבד). הכיוון הכללי רך מאוד אם שיכוכים מהירים יחסית, א-לה טריאל כמעט.

שלא כמו הפרירייד בעל הרדיאטור הבודד, הבטא מצויד בזוג רדיאטורים זהים לRR ומשולבים עם מאוורר מקורי.

את המנוע הם לקחו מהRR300 עם כיוון מעט שונה בשילוב אגזוז יותר "טריאלי" לטובת עקומת כוח ליניארית יותר. בניגוד לקטמ, בטא השאירו את שסתום הכוח במקומו וכך גם את הקרבורטור בגודל 36 מ"מ עם חיישן מיקום מצערת (TPS). הXT מגיע עם התנעה חשמלית בלבד עם מערכת בנדיקס שמשולבת בקייסים בצורה מקורית שמקבלת שימון כל הזמן. הסטרטר של בטא קיבל רק שבחים בכל שנותיו ללא שום תקלות ומחלות.

בטא חיברו מערכת הזרקת שמן אלקטרונית שמקבל כפרמטרים את סל"ד המנוע ואת מצב המצערת כדי להחליט כמה שמן להזריק כאשר ההזרקה עצמה מתבצעת במינפולד בין הקרבורטור לסתום העלים. בפרסום לעיתונות בטא טענו להורדה דרסטית של כמות השמן הנצרכת כאשר המערכת משנה את הכמות בין 0.7% ל1.2%. זו טענה שנאמת אותה בקרוב מאוד. בכל אופן, לרוכב רק נשאר לדאוג למיכלי שמן ודלק מלאים, את הערבוב תעשה המערכת, כמה קל, כמה פשוט והסוף לשירשורי האימה של "איזה אחוז שמן אני צריך לשים?". מיכל השמן מכיל קצת יותר מחצי ליטר מה שאמור להספיק לכ4 מיכלי דלק שלמים לפני ריקונו. למערכת יש 2 נוריות הזהרה שמתריאות בפני מפלס שמן נמוך (כאשר נותרו 200 סמ"ק שמן) או תקלה במשאבת השמן. נכון לעכשיו המערכת רצה כבר יותר משנה בדגם הזה ולאור ההצלחה והאמינות שהמערכת הראתה היא שולבה גם בדגמי ה250/300RR של בטא.

לכל מי שרוצה לחסוך משקל ו/או לסמוך רק על עצמו, קל מאוד לנתק את המערכת, להסיר את המיכל והמשאבה ולחזור להשתמש בדלק מעורבב מראש. אבל למה???

מה עוד יש מעניין באופנוע הזה? תת שלדה מפלסטיק למשל. מגן גחון מפלסטיק שמגיע עם האופנוע (אך ללא מגיני ידיים) או פלטת מספר קדמי בנוסף לפנס. 

בסקירה אציג את מה שגיליתי תוך כדי הכנת האופנועים והרכיבה עליהם כאשר אני מתייחס לפרירייד 250 מצד אחד ול300XCW מצד שני, שניהם אופנועים שמוכרים לי היטב ומהווים את הבחירה הטבעית משני צדדי הקרוס טריינר.

פולני, כן? אז נתחיל בתלונות.

רמת הגימור של האופנוע לא רעה אמנם אבל בהחלט צעד אחד לפחות מאחרי קטמ. אם זה בהתאמת הפלסטיקה, או באיכות המדבקות. לא רע אבל לא שם ממש. גם הברגים נעים בין "בסדר" ל"זוועה" כמו ברגי הקליפר הקדמי שנראו כאילו נקנו בהום דיפו.

בנוסף, איכות ההרכבה נמוכה, אולי אפילו מזלזלת. זה מתחיל בגרוז יתר שיוצא מכל נקודה אפשרית (מחוץ לצירי הגלגלים, מחוץ למיסבי הזרוע וההיגוי) ויותר גרוע, ממשיך בהידוק חסר תכלית ובקרה של כל הברגים באופנוע. כל הברגים שבדקתי, כולל משולשי ההיגוי היו מהודקים יתר על המידה ווהרבה מחוץ לנתוני ההידוק אותם מספק היצרן. ראש ההיגוי היה מהודק מדי ו"תפוס" וכאשר שחררתי אותו ממש נשמעה אנחת רווחה מיכנית מהאיזור – בחיי! לא לעניין. משולשי ההיגוי היו מהודקים כ50% מעל הערכים שאותם קבע היצרן, מה שבוודאות משפיע מאוד על פעולת המתלים.

גם הפלסטיקה לא יושבת בצורה מושלמת ועם מכסה פילטר האויר הייתי צריך להאבק ולהדק את קליפס המתכת כדי שישאר במקומו.

בניגוד לקטמ, נראה שחסרה מחשבה ותכנון שלם עד הפרט האחרון. רוצים לכוון את המזלג? צריך להסיר את הכידון או לחתוך את מפתח האלן המקורי שמגיע עם ערכת הכלים כי כמות שהוא הוא פשוט לא יכול להיכנס במרווח שבין המזלג לכידון. 

רוצים להסיר את המשתיק? פעולה שלוקחת שניות בXCW דורשת פתיחה של 2 ברגים והסרת מכסה פלסטיק ימני אחד וכיפוף של אחר לפני שהגענו בכלל לברגי המשתיק.

עכשיו גם מחמאות מגיע. זה גם קטע פולני כי אחרת המצפון כואב.

האופנוע מגיעי נעול בצמיגי גולדן FIM איכותיים ביותר. אחלה. הזרוע האחורית מצופה בחומר שחור שישמור עליה היטב מפני חריטות סלעים. אחלה. 

כיוון שסתום הכוח נעשה עם מפתח אלן רגיל (בניגוד למפתח מרובע מיוחד בקטמ). אחלה. 

גריפים וידית גז דומינו, מצמד הידראולי של ברמבו ובלם קדמי של ניסין. אחלה.

 אז איך הוא נשמע? מוזר קצת למען האמת. לא טריאל ממש אבל גם לא צווחת אנדורו ממש. מן באמצע כזה אבל אחרת מהפרירייד.

ואיך הוא מרגיש? צר לאללה עם מושכ שטוח מאוד וקשיח מאוד. ממש אפשר להרגיש כמה הברכיים קרובות אחת לשנייה, כמו הקטמ-ים של פעם, איזה כיף! 

לאכזבתי הוא קצת גבוה באיזור המושב, ובוודאי גבוה יותר מהפרייד אם כי נמוך יותר מה300. מצד אחד כולם אומרים שאחרי זמן קצר המתלים "מתיישבים" ומצד שני למי שרוצה, יש לינק הנמכה משולב במגן של חברת FASTWAY. גם אפשרות והעתיד נראה נמוך יותר :)

וכוח יש? למטה יש המון כוח, כמו לקטמ 300. 

בכיוון המקורי הוא לא ממש אוהב סל"ד גבוה וגם לא מראה סיבה למשוך אותו לשם. הוא עוד יותר ליניארי מהפרירייד והתאוצה לא נופלת באמצע הסל"ד אלא ממשיכה להיבנות בצורה ישרה כמו סרגל בלי שום מכת כוח בשום שלב. 

לצורך הנסיון (שקל מאוד לעשות כאמור), פתחתי את בורג שסתום הכוח (הורדתי את העומס ההתחלתי עליו), מה שמאפשר לו להיפתח מוקדם יותר וקיבלתי קצת יותר התנהגות דו"פית עם יותר שמחה לעלות לסל"ד גבוה. 

בניגוד לפרירייד, אין שום בעייה לשפר בקלות יתרה את המנוע. אגזוז מקורי של RR שמתאים כמות שהוא יחזיר את רוב הסוסים לאורווה בצורה מיידית (עם כיוון קרבורטור תואם). משם אפשר להמשיך לCDI של RR, לראש מנוע 3S או כל שיפור אחר שקיים לRR. יופי.

והברקסים? סבבה ביותר. הקדמי אולי לא בעוצמה שהתרגלנו לה מהברמבו של קטמ אבל היא בסדר גמור. בטח שבטח שיותר טובה מהפרירייד שממס סובל בנקודה הזו.

 האחורי אחלה באמת עם רגש מספק כדי לא לנעול אותו בלי שליטה. מספיק והותר לכל מטרה כולל מירוצים.

 ומתלים מה? אלו רכים ועם שיכוכים מאוד מהירים. בתיאורייה הם מתאימים לרוכב במשקל של 80 קילו אבל כל הרוכבים במשקל הזה מדווחים על רכות מוגזמת והתקינו קפיצים ב2 דרגות מעל המקורי. לי הם היו אמנם רכים אבל לא אסון. הפריע לי יותר השיכוכים המהירים מדי שנותנים למהלך המתלה להיבלע ביתר קלות במהירות גבוהה. אבל גם את זה נוכל לפתור על ידי החלפת השמן לצמיג יותר. ברכיבה טכנית וזורמת הם מגהצים הכל בצורה מרשימה ועוזרים לאופנוע הקל משקל הזה לשמור על קו יפה ואחיד בלי קפצוצים. בהשוואה לפרירייד? הם טובים יותר בכל פרמטר...

קצת העיבו על החגיגה מצערת קשה מדי (שאני משער שנובעת בגלל ניתוב הכבל המקורי) ומצמד שגם קשה מדי (למה?) וגם עם איזור חיבור צר מדי. שני אלו חוברים לשליטה מעט קשה במהירויות זחילה או איזורים עם בעיות אחיזה. את המצערת החלפתי ל2G בעלת מהלך ארוך יותר מה שעזר קצת, אבל אני צריך לנסות ניתובי כבל אחרים גם כן. המצמד יקבל ידית MIDWEST כדי לעזור במשיכה.

אז בשורה התחתונה מה בטא עשו פה?

הם לקחו אופנוע אנדורו, הקטינו אותו והוזילו אותו ביחד עם מיתון במנוע כדי להפוך אותו לידידותי יותר לרוכב המתחיל.

הוא יושב מושלם לרוכבים מתחילים  ואפילו רוכבים בינוניים לא תחרותיים. הוא קל יותר לרכיבה מכל 300/250 שיש בשוק היום למעט הפרירייד, אולי. קריסטינה אשתי, רוכבת בקט' המתחילים התחברה לאופנוע מהר מאוד ואחרי זמן קצר כבר רכבה עליו מהר יותר מאשר על הקטמ 200 שהיה לה קודם.

הוא גם יספק מענה למירוצים אבל ידרוש אולי מעט שינויים ושיפורים, בעיקר במתלים אבל גם קצת במנוע. בסופו של השינוי הבסיסי הזה נקבל אופנוע אנדורו לכל דבר רק קטן יותר - וזה הולך להיות הפרויקט שלי, אופנוע אנדורו איכותי לנמוכי קומה.

הייתי אומר שהוא יכול לספק את התשובה הכי נכונה שיש לחלק גדול מאוד של רוכבי האנדורו של סופי השבוע, במיוחד אלו שאינם מתחרים ובוודאי לכל המאותגרים אנכית. בהחלט מכונה מעניינת עם הרבה פוטנציאל.

בודק איך האופנוע מתמודד עם מהירות גבוה סטייל מירוצי מדבר. ת'אמת? לא רע בכלל. רק צריך יותר שיכוך מהמתלים והכל יהייה סבבה

וזהו. אה, לא...

באותו הסופ"ש ניסיתי עוד שני מוצרים חדשים שזו הזדמנות לכתוב עליהם.

הראשון הוא גאווה לאומית בשם  X-ON. משקפי אבק תוצרת הכי כחול לבן שיש. כבר שנים שאני נצמד לתוצרת אחת בלבד של משקפי אבק – ProGrip בגלל שכל פירמה אחרת שניסיתי גרמה לי לכאבים באף אחרי מספר שעות של רכיבה (בעייה של בעלי אף ארוך, אין מה לעשות). 

לפני מספר שבועות רכשתי זוג של X-ON אחרי שאלו נראו לי מתאימות לנסיון. בעסקת זולו קיבלתי במחיר מצוין את המשקפיים עם זוג עדשות וזוג רצועות וכפי שהרגשתי במדידה, הן מצוינות. זוית ראייה רחבה מאוד, כהות מה של המשקף שעוזר בשמש המדבר הישירה והחזקה, התאמה מצוינת לקסדה (סואמי) ולפנים והחשוב מכל מבחינתי, בלי כאבים בגשר האף. והכל עם מגן דוד בילד אין. יופי ממש.

השני הוא הצמיג האחורי וג'ף סלבנס הידוע. כבר שנים שאני מחפש (כמו כולם בערך) אחרי הקומבינציה האידיאלית, העוגה שאפשר לאכול אותה ולהשאיר אותה שלמה. צמיג שעונה על השילוש הכל כך לא אפשרי – ביצועים גבוהים, אורך חיים טוב ומחיר הוגן. לפני מספר חודשים ג'ף סלבנס התחיל לפרסם את הצמיג האחורי של SEDONA מדגם MX907HP עם מבנה קוביות מוזר. הוא כתב שעם טיובליס ולחץ אויר נמוך הצמיג נותן ביצועים מצוינים והכל במחיר שנמוך בעשרות אחוזים מכל המותגים המובילים. ב60 דולר לא ננסה? ברור שכן.

לעצמי חשבתי שזה יהייה צמיג סביר מינוס והכל בגלל שלסבנס טוב למכור אותם. טעיתי. פעמיים.

אכן כמו שסלבנס אומר, הצמיג הזה לא אוהב לחצי אויר גבוהים (ופי דבריו גם לא מוסים) בגלל דפנות קשיחות. אז יצאתי לדרך עם טיובליס מורכב ולחץ אויר של 6PSI ובסוף היום כבר ירדנו ל3PSI. הביצועים בחול בינוניים בלבד אבל על מצע בינוני וקשה הם מצויינים, לא פחות. גם הבלאי שהראה הצמיג אחרי שעות של רכיבה בסלעי המדבר החדים היה בתחום הטוב. נראה שמצאתי את מבוקשי! נדווח בהמשךכמה הוא מחזיק מעמד.